בתי המשפט

פסק דין

1.         תביעה ע"ס 22,713 ¤.

העובדות

2.         התובעת 1, שרה פוקס, היא הבעלים של משק מספר 10, במושב מישר (להלן: "הפרדס").

            התובע 2, פארן משה (להלן: "התובע") הוא בן ממשיך, והמחזיק בפרדס. הנתבע, ציפורי חיים, הוא מפעיל טרקטור לעבודות חקלאיות (להלן: "הנתבע").

3.         בחודש יולי 2005, עת ביקש הנתבע לעקור פרדס שכני התובעים, בחלקה סמוכה, עקר בשגגה את הפרדס. כתוצאה מכך, נגרם נזק אף למערכת ההשקיה (ממטרות) שהיתה מותקנת במקום.

4.         בעקבות האירוע המתואר, נחתם, ביום 19/7/2005, הסכם בין התובע לבין הנתבע, לפיו ישלים הנתבע פינוי הפרדס וכן יפצה את התובע ב-5,000 ¤ בגין הפסד הכנסה משוער של ארבע שנים (להלן: "ההסכם"). אין מחלוקת כי הנתבע אכן פינה הפרדס ושילם לתובע סך של 5,000 ¤.

5.         עוד נקבע בהסכם, בין היתר, כדלקמן:

"....3.   מר ציפורי יתקין מערכת השקיה חלופית שוות ערך בביצועיה למערכת שנהרסה. במידה והנטיעות החדשות ידרשו מערכת השקיה אחרת, הנושא יתואם עם מר ציפורי. בכל מקרה הפיצוי שינתן עבור מערכת ההשקיה כולל התקנתה יהיה שווה ערך למערכת שנפגעה.

                 4.    עלות של 500 עצי הדר חלופיים ממשתלה מאושרת כולל עבודת הנטיעה תשולם

ע"י מר ציפורי.  בעל המשק יוכל להחליט על נטיעת עצים מכל סוג ובכל כמות. בכל מקרה העלויות שיזקפו לחובתו של מר ציפורי יתייחסו לשווה ערך לרכישה ונטיעה של 500 עצי הדר...".

6.         הנתבע החל בחפירת תעלות לצורך הטמנת מערכת השקיה, אך בעקבות שמועה, כי ממילא התכוון התובע לעקור את הנטוע בפרדס ולנטוע במקום כרם ותחושת הנתבע כי התובע "מנצל" את הסיטואציה, לא השלים הנתבע את התקנת מערכת ההשקיה.

במכתב מיום 1/9/2006 הודיע הנתבע לתובע על ביטול ההסכם – זאת, הן נוכח העובדה ששכנם של התובעים הוא שהראה לנתבע את גבול החלקות והיטעה אותו, והן משום שלטענתו, עוד טרם העקירה, התכוון התובע להפוך את הפרדס לכרם, ולפיכך, בעקירת הפרדס, למעשה, היטיב הנתבע את מצבו של התובע. 

7.         בעקבות ביטול ההסכם, התקין התובע, על חשבונו, מערכת השקיה חדשה (טפטפות), החליף את הצינורות שנהרסו כתוצאה מעקירת הפרדס, ונשא בהוצאות רכישת שתילים ונטיעת כרם, בשווי כולל של 21,267 ¤.

המחלוקת

8.         הנתבע לא חלק על אחריותו לפיצוי התובעים, בגין הנזקים שגרם.

            המחלוקת היחידה בין הצדדים נטושה בשאלת גובה הפיצוי.

התובע סבר שיש לחייב את הנתבע במלוא הוצאות נטיעת הכרם, בסכום התביעה, ואילו הנתבע סבר שיש לחייבו בסכום של 7,500 ¤ בלבד.

דיון

9.         מחובת הנתבע לפצות את התובעים בגין הנזקים שגרם. פיצו משמעו הטבת הנזק, והשבת המצב לקדמותו ולא שיפור מצב התובעים. יש בהסכם, מנגנון הולם לפיצוי התובעים בגין הנזק שנגרם להם.

המחלוקת מתמקדת בשיעור הפיצוי בגין הרכיבים הבאים:

מחיר מערכת ההשקיה והתקנתה; מחיר השתילים; מחיר עבודת הנטיעה.

להלן יידונו רכיבים אלה כסדרם.

מערכת ההשקיה

10.        אין חולק, שהנתבע החל בעבודות לצורך התקנת מערכת השקיה חלופית, אולם לדבריו "לא השלמתי כי הבנתי שהוא עומד לנטוע שם כרם".

11.        לטענת התובע, משהתנער הנתבע מההסכם, ולא התקין מערכת השקיה חלופית שוות ערך בביצועיה למערכת שנהרסה, נאלץ להתקין מערכת השקיה חלופית בעצמו, ומשלא מצא מערכת השקיה ישנה, באמצעות ממטרות, התקין מערכת השקיה חדשה, באמצעות טפטפות.

12.        הנתבע הגיש הצעת מחיר עבור מערכת השקיה לשטח של כ-12 דונמים, בגובה 3,000 ¤.

13.        מקובלת עלי עמדת התובעים, שעל הנתבע לפצותם בהתאם להסכם, במחיר מערכת השקיה חלופית שוות ערך בביצועיה למערכת שנהרסה. יחד עם זאת, איני סבור שיש להיעתר לעתירת התביעה. מחובת הנתבע לפצות את התובעים, בגין הנזק שגרם, ולאפשר, ככל  הניתן השבת המצב לקדמותו. בין היתר, בשים לב לסוג מערכת ההשקיה שנהרסה (ממטרות) ולגילה (כ- 10 שנים) מובן שהתובע רשאי להתקין כל מערכת השקיה שיחפוץ, והדבר אף מעוגן בהסכם, אך הנתבע אינו חייב לממן שדרוג מערכת ההשקיה, מממטרות לטפטפות, וממערכת בת כ-10 שנים, למערכת חדשה.

            בנוסף, ספק רב בעיני, אם במאמץ סביר – שלא נחה דעתי כי אכן ננקט – לא ניתן היה למצוא מערכת השקיה משומשת (ממטרות) חילופית.

14.        בשים לב למחירי מערכות ההשקיה, כפי שהוצגו בפניי, להתחייבות הנתבע בהסכם להתקין מערכת השקיה חילופית שוות ערך בביצועיה למערכת שנהרסה, לאור סוג המערכת (ממטרות) ובשים לב לגילה (10 שנים), אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 5,000 ¤ בגין מחיר מערכת השקיה חילופית והתקנתה.

מחיר השתילים

15.        לאחר עקירת הפרדס, שינו התובעים ייעודו, ונטעו במקום כרם. התובעים טענו, כי עלות 1,000 עצי גפן נמוכה מעלות 500 עצי הדר.

            התובעים שילמו בגין רכישת שתילי הגפן 7,200 ¤, וצירפו הצעת מחיר ל-500 שתילי הדר בגובה של 13,000 ¤ + מע"מ.

16.        הנתבע טען, כי על פי ההסכם, עליו לפצות את התובעים ב-500 עצי הדר חלופיים, כלומר ישנים. עוד טען הנתבע, לחוסר תום ליבו של התובע, שללא כל קשר לעקירת הפרדס, התכוון לשנות ייעוד המשך מפרדס לכרם, ועל כן בעקירתו את הפרדס היטיב הנתבע עם התובע. התובע הכחיש כוונה זו, ולדבריו "ברגע שמר ציפורי עקר את השטח, כל האופציות נפתחו".

            הנתבע צירף הצעת מחיר ל-500 עצי הדר בוגרים וגזומים בגובה של 2,500 ¤, לא כולל מע"מ, העקירה והובלה.

            הנתבע אישר, כי מדובר במחיר מוזל, על רקע היכרות מוקדמת, ארוכת שנים, בינו לבין מגיש ההצעה.

17.        בהסכם נקבע מפורשות, כי התובעים יוכלו להחליט על נטיעת עצים מכל סוג ובכל כמות, אולם הנתבע יחוייב בעלות רכישה ונטיעה של 500 עצי הדר. לפיכך, לא ברורות לי טענות הנתבע כנגד התובעים בגין הפיכת הפרדס לכרם.

            יתרה מכך, הנתבע ייחס לתובע כוונה להפוך הפרדס לכרם, וזאת, לדבריו, על בסיס שיחה עם אחד אריה לרנר. לא ברור מי הוא מר לרנר ומה הקשר שלו לאירוע, ומכל מקום, מר לרנר לא הגיש תצהיר מטעמו ולא שימש כע?ד. למען הסר ספק, אני קובע כי אין חשיבות לכך שהפרדס הפך לכרם, ועל הנתבע לפצות התובעים בעלות של 500 עצי הדר, כפי שנקבע בהסכם.

18.        לעניין מחיר עצי ההדר החילופיים, הנתבע אישר כי מדובר במחיר מוזל במיוחד.

            לנתבע היתה אפשרות לספק לתובעים את עצי ההדר החילופיים במחיר זה, אך, הוא ויתר על אפשרות זו, עת ביטל את ההסכם.

            מנגד, מהצעת המחיר שהגישו התובעים, לא עולה כי מדובר באותו זן של שתילי הדרים, שהנתבע עקר.

            לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הסך ששילמו בפועל, 7,200 ¤.

עבודת הנטיעה

19.        בהסכם נקבע מפורשות, כי על הנתבע לשלם אף בגין עבודות הנטיעה.

            הצדדים לא התייחסו מפורשות למחירה בנפרד של פעולה זו.

            על דרך אומדן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 1,000 ¤.

סוף דבר:

20.        הנתבע ישלם לתובעים סך של 13,200 ¤ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 ¤ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד מועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום, ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ד בסיון, תשס"ט (16 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

                                    ____________

ירון לוי, שופט

002769/07א  133 טובה/שרה