דסה נ. בנק דיסקונט סניף יד אלי
בתי-המשפט
הפ 200790/08 |
בית משפט השלום תל אביב-יפו |
||
18/12/2008 |
תאריך: |
כבוד השופט עודד מאור |
לפני: |
|
1 . דסה ויקטור 2 . דסה רבקה |
בעניין: |
|
המבקשים |
סומך אליהו |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
נ ג ד |
|
|
|
1 . בנק דיסקונט סניף יד אליהו 2 . דסה ניסים |
|
|
המשיבים |
|
|
|
פסק דין
תובענה לסעד הצהרתי כי המיטלטלין שפורטו בבקשה, והמצורפים כנספח א', והנמצאים בבית המבקשים הינם בבעלותם (להלן: "התובענה").
התובענה הוגשה לאחר שהמבקשים הופנו לבית המשפט על ידי ראש ההוצאה לפועל: המבקשים הגישו בקשה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול העיקול שהוטל על רכושם בטענה שהחייב (המשיב 2) אינו מתגורר בביתם מזה 15 שנים; תגובת הזוכה היתה כי עליהם לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לסעד הצהרתי, וראש ההוצאה לפועל הורתה להשהות את ההליכים למשך 30 ימים על מנת שהמבקשים יופנו לבית המשפט בתובענה, ובהעדרה, יימשכו הליכי העיקול כסדרם.
המשיב 1 לא הגיש תגובה לתובענה ואף לא התייצב לדיון שנקבע.
לאחר שהמבקש 1 חזר והצהיר במסגרת הדיון לפניי כי המדובר במיטלטלין שבבעלותו ובבעלות המבקשת 2, שהיא אשתו, והמשיב 2, שהוא בנם, בגיר בן 37 שעזב את ביתם לפני כ -15 שנה, ניתן בזה פסק דין הצהרתי כמבוקש.
למעלה מהדרוש, מצאתי מקום להעיר מספר הערות בעניין תובענות לסעדים הצהרתיים המוגשות לבתי המשפט השונים לאחר שהמבקשים מופנים להליך זה על ידי ראשי ההוצאה לפועל, במקרים בהם לא נעשה על ידם כל בירור.
סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק") קובע בזו הלשון:
"(א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותו כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת - דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.
(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת - דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
(ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום - לב."
עינינו הרואות: סעיף 28 לחוק, מבחין בשני מצבים: האחד, כשמיטלטלין עוקלו כשהיו "על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו", שאז רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעת ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו; והשני, כשמיטלטלין עוקלו כ"שלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו", שאז אין למכרם כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב.
בשני המקרים, ובטרם יעביר את מי מהצדדים לבית המשפט - על ראש ההוצאה לפועל לקבוע האם המיטלטלין שייכים לחייב, אם לאו.
אין לפסוח על שלב חשוב זה.
ודוק; בהתאם להוראות החוק, על הצד המבקש להוכיח להנחת דעת ראש ההוצאה לפועל, האם המדובר במיטלטלי החייב, אם לאו.
רק לאחר החלטת ראש ההוצאה לפועל , יופעל האמור בסעיף 28 (ג) לחוק (לעניין זה ראה גם בר"ע (חיפה) 3322/07 גולוביחין קטרינה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 20.7.08).
שלב הבירור בפני ראש ההוצאה לפועל הוא שלב ראשון, ובלעדיו אין להפנות את הצדדים לבית המשפט:
הליכים בבית המשפט עלולים להמשך זמן רב, וניתן במקרים רבים להמנע מפגיעה בזכויות הקניין של הטוען לבעלות בהם במסגרת הבירור לפני ראש ההוצאה לפועל (באשר לא ניתן לעשות דיספוזיציה במיטלטלין בכל התקופה בה העניין תלוי ועומד לפני בית המשפט).
יכול והצדדים אף ישלימו עם החלטת ראש ההוצאה לפועל וכך יחסכו מהם הוצאות משפט בהליכים שאינם הכרחיים.
פסק דין הצהרתי במיטלטלין אינו חל כלפי כולי עלמא, אלא במישור היחסים בין הצדדים לתובענה, ופעמים רבות אוחז פלוני בפסק דין הצהרתי אותו הוא מציג לראש ההוצאה לפועל, אולם זה שב ומפנה אותו לבית המשפט לחזור ולהתדיין בקשר לאותם נכסים ממש, מאחר ופסק הדין אינו חל במסגרת היחסים שבין הזוכה באותו תיק לבין צד ג' (המבקש); ייתכן ויש בפסק דין הצהרתי כדי להניח את דעת ראש ההוצאה לפועל כי אין המדובר ברכוש החייב, גם אם אינו חל במסגרת היחסים בין הצדדים באותו תיק.
במקרים לא מעטים מופיעים לפניי מבקשים שאינם אלא הורים קשישים של חייבים בגירים שהוטל על רכושם עיקול והם נאלצים לפנות לבית המשפט שוב ושוב בבקשות לפסקי דין הצהרתיים לאחר שהופנו אליו על ידי ראש ההוצאה לפועל, ונראה לי, במלוא הענווה, שקיום הליך על פי הוראות סעיפים 28 (א) או (ב) (בהתאם למקרה הרלוונטי), יכול לחסוך תביעות חוזרות ונשנות שאין להן תכלית של ממש.
תשומת הלב שלהחלטת ראש ההוצאה לפועל בהליך שלפניו יש גם השפעה עקיפה על תוצאות ההליך בבית המשפט מאחר והפונה לבית המשפט על פי הוראות סעיף 28 (ג) לחוק הוא רק מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ראש ההוצאה לפועל, ומאחר שהנטל בבית המשפט הוא על המבקש, ומשלא יעשה כן תדחה תביעתו.
יצויין שקביעת ראש ההוצאה לפועל אינה מכריעה וקובעת זכויות מהותיות אלא היא קביעה לכאורית בלבד והנעשית לצרכי ההוצאה לפועל בלבד, אולם יכול ובמקרים רבים בכך די.
אמור מעתה רק לאחר שיקבע ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מנומקת שתנתן לאחר שהוכח להנחת דעתו, אם המדובר במיטלטלין של החייב אם לאו, יוכל הנפגע מההחלטה לבקש לעכב ביצועה על מנת לפנות לבית המשפט המוסמך לעניין הבעלות על המיטלטלין.
אין דבריי אלו מתייחסים לאופן דרכי ההוכחה לפני ראש ההוצאה לפועל או לרמת ההוכחה הנדרשת, אלא אך לשלבים ההכרחיים הנדרשים בטרם יופנו צדדים לבית משפט על פי הוראות סעיף 28 לחוק.
ניתן והודע היום, כ"א כסלו תשס"ט (18.12.08), בלשכתי, בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.
עודד מאור, שופט |