בתי המשפט

פסק דין

1.       בתיק זה הסמיכו הצדדים את בית הדין ליתן פסק דין ללא נימוקים, על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. יחד עם זאת, הואיל ועסקינן בשאלת זיהוי מעבידים ומאחר ושמענו הוכחות בתיק, פסק הדין יינתן עם נימוקים קצרים.

2.       התובעת שימשה כפקידת הוצאה לפועל מטעם משרדו של נתבע 2, עו"ד חזן, המעניק שירותי הוצאה לפועל לנתבע 1, בנק ירושלים, בתקופה שמשנת 1993 ועד למועד בו פוטרה התובעת בשנת 2003.

3.       התובעת עתרה בתביעה זו להכיר בנתבע 1 (להלן גם הבנק), כמעסיק התובעת בפועל. לטענתה, בהיותה עובדת של בנק ירושלים, זכאית היא לכל הזכויות והחובות של עובדי הבנק, לרבות הזכויות המוקנות לעובדי הבנק מכוח ההסדר הקיבוצי החל בין העובדים לבנק.

4.       לטענת הבנק, בין התובעת לבנק לא התקיימו מעולם יחסי עובד מעביד. התובעת היתה פקידת הוצאה לפועל שעבדה עבור הנתבע 2, אשר נתן לבנק שירותים משפטיים בתחום הגבייה.

5.       הנתבע 2 (להלן: עו"ד חזן), הצהיר, כי הוא היה המעביד היחיד של התובעת בכל תקופת עבודתה בטיפול בתיקי הוצל"פ וגבייה של בנק ירושלים. על רקע טענותיה של התובעת בדבר היותה עובדת הבנק, פנה עו"ד חזן לתובעת בבקשה להחתימה על הסכם עבודה, המעגן את יחסי העבודה ביניהם. התובעת סרבה לחתום על ההסכם, ועל כן פוטרה.

6.       נקדים ונאמר, כי מהתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו הגענו למסקנה, כי מבין מבחני הפסיקה בשאלת זיהוי המעביד, מתקיימים מירב הזיקות והסממנים להכרה בעו"ד חזן כמעביד היחיד של התובעת (ר' דב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינת נ' כפר רות ואח', פד"ע כד 535). אין מקום להכיר בבנק כמעביד של התובעת, ואף לא במסגרת העסקה של מעבידים במשותף. להלן נסקור בקצרה, את הסממנים המובילים למסקנה זו.

הסממנים המעידים על יחסי עובד מעביד בין התובעת לעו"ד חזן:

7.       עו"ד חזן הוא זה שקיבל את התובעת לעבודה, בהתאם להמלצת עובד הבנק, לאחר ראיון עם התובעת. עו"ד חזן הוא זה בידיו הכוח לפטר את התובעת, כפי שעשה.

8.       עו"ד חזן הוא זה שקבע ושילם את שכרה של התובעת לרבות תנאים סוציאלים. עו"ד חזן הנפיק לתובעת את תלושי השכר והתובעת מילאה כרטיס עובד (טופס 101) אצל עו"ד חזן.

9.       עו"ד חזן פיקח על עבודתה של התובעת, ודפי הנוכחות של שעות עבודת התובעת, הועברו אליו מהבנק.

10.   התובעת אמנם קיבלה הנחיות מעובדי מחלקת הגביה של הבנק, אך את ההוראות מהממונה הישיר, קיבלה מעו"ד חזן.

11.   לתובעת היה פנקס שיקים חתום של עו"ד חזן, בו השתמשה לבצע תשלומים בשמו ובמקומו.

12.   בהתאם לדיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי היה עו"ד חזן המעביד של התובעת. כך גם כשנפגעה התובעת בעבודתה בבנק, חתם עו"ד חזן על התביעה למוסד לביטוח לאומי כמעביד התובעת.

13.   עו"ד חזן הוא זה שביטח את התובעת בביטוח מנהלים.

14.   התובעת פנתה לעו"ד חזן בכל הנוגע לתנאי עבודתה, לשכרה, לחופשותיה. דיווח על חופשות נעשה גם לבנק, בהתאם לדרישת עו"ד חזן, על מנת להערך בהתאם, אך עו"ד חזן ניהל פנקס חופשותיה. התובעת ועו"ד חזן, חישבו יחד יתרת זכויותיה בימי חופשה וימי מחלה.

15.   עיסוקה של התובעת כפקידת הוצל"פ הינו חלק מהעיסוק הרגיל של עו"ד חזן ולא של הבנק. התובעת השתלבה בעסק של עו"ד חזן וביצעה עבודות נוספות למשרדו, שאינן קשורות לבנק (ר' עדות התובעת בעמ' 12 ש' 22-23 לפרו'). התובעת טיפלה בלקוחות נוספים של עו"ד חזן, מלבד הבנק. לא כך לגבי פעילות הבנק. התובעת לא השתלבה בעסק של הבנק, למעט השתתפות בפעילויות חברתיות, שאינן מצביעות על יחסי עובד מעביד. לתובעת לא היה תיק אישי במחלקת משאבי אנוש של הבנק. וכן, הבנק לא העסיק פקידי הוצאה לפועל משאינו עוסק בהליכי הוצאה לפועל, ופעילות זו מבוצעת במסגרת מיקור חוץ. המחלקה המשפטית בבנק אינה עוסקת בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן, מעדות התובעת עולה, כי היו עו"ד נוספים אשר נתנו שירותים משפטיים לבנק, אך היא עבדה רק על תיקי הוצל"פ של הבנק שהופנו לעו"ד חזן.

הסממנים המעידים על יחסי עובד מעביד בין התובעת לבנק:

16.   התובעת החתימה כרטיס נוכחות של הבנק, אך הכרטיס שימש גם לפתיחת דלתות בבנק וכאמצעי פיקוח של עו"ד חזן על שעות עבודתה.

17.   התובעת השתמשה לעבודתה בציוד הבנק: שולחן, כסא, טלפון ומחשב. על כך נציין, כי תוכנת המחשב באמצעותה עבדה התובעת בתיקי ההוצלה לפועל, הייתה שייכת לעו"ד חזן. עו"ד חזן נתן לה הרשאה להשתמש בתוכנת המחשב על שמו. כמו כן, עבודתה מתוך הבנק נעשה מטעמי נוחות ויעילות בלבד. התובעת העידה, כי לא טיפלה בכל תיקי הוצל"פ של בנק ירושלים, אלא רק באלה שהיו על שמו של עו"ד חזן: "היה לי אסור לעסוק בעבודה נוספת של עו"ד אחרים או משהו" (עמ' 12 ש' 9-10).

18.   הצטרפותה של התובעת לפעילויות חברתיות של הבנק אינה מצביעה על יחסי עובד מעביד עם הבנק.

19.   אין מחלוקת כי בין התובעת לבנק לא נחתם חוזה עבודה. עו"ד חזן ביקש להחתימה על חוזה עבודה עמו, אך היא סרבה.

20.   לסיכום נציין, כי הבנק מקבל שירותים משפטיים ממשרדי עורכי דין שונים. משרדו של עו"ד חזן נותן לבנק שירותים משפטיים בתחום הגבייה וההוצאה לפועל. העבודה מתבצעת על ידי פקידי הוצאה לפועל המועסקים על ידי משרד עורכי הדין , ועומדים בקשר ישיר עם עובדי הבנק המרכזים ואלה האחרונים נותנים להם הוראות והנחיות. כך היתה עבודתה של התובעת, שהיוותה חלק מהשירות שניתן על ידי עו"ד חזן לבנק. אמנם, התובעת ביצעה את עבודתה מהבנק, אך היא לא השתלבה בעבודת הבנק. כמו כן, התובעת ביצעה את עבודתה רק עבור עו"ד חזן, ולא עבור עו"ד אחרים שנתנו שירותים לבנק. התובעת אף ביצעה עבור עו"ד חזן עבודה נוספת, שלא היתה קשורה בבנק, אלא בלקוחות אחרים של המשרד. עבודת התובעת התמקדה בגביית חובות הבנק, על כן קיבלה הנחיות גם ממחלקת הגבייה בבנק. אנשי מחלקת הגביה נתנו הוראות כלליות לאלה מהם קיבלו את שירותי ההוצל"פ במסגרת מיקור חוץ של השירות.

21.   מכלול הסממנים במשקלם מצביע, כאמור, על התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לעו"ד חזן, ועל אי התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לבנק.

22.   דבר נוסף המחזק את המסקנה בדבר אי התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הבנק, עולה דווקא מטענותיה של התובעת, אשר עתרה לקבלת תשלום רטרואקטיבי של משכורת 13 עבור כל תקופת עבודתה. התובעת טענה כי הייתה זכאית למשכורת 13 כמו יתר עובדי הבנק, אך מעולם לא קיבלה תשלום זה. חרף אי קבלת תשלום זה, לא תבעה התובעת בעניין זה עד למועד הגשת התביעה דנן, בחלוף 10 שנות עבודה. מכך ניתן ללמוד על האופן בה ראו הצדדים את היחסים ביניהם, כי התובעת אינה עובדת הבנק, ועל כן לא קיבלה תשלום זה, ולא הלינה נגד אי קבלתו. יש לזכור שהתובעת עבדה בתחום המשפטי בו עוסקים בזכויות וחובות והתרשמנו שהיא מבינה ענין. התובעת הסכימה למעשה למודל בו הועסקה כעובדת הוצל"פ של עו"ד חזן וזה האחרון נתן לה את זכויותיה כדין. רצונם של הצדדים היה ברור, והם כחלק מהאוטונומיה של הרצון החופשי, בחרו והסכימו להסדר זה. אין זה ראוי כיום להתנער מההסכמה למעשה שהיתה בין התובעת לעו"ד חזן.

23.   טענתה של התובעת כי רישומה כעובדת הנתבע 2 הינה פיקציה, לא הוכחה. הואיל ומדובר במתכונת העסקה של מיקור חוץ, מוכרת מעורבותו של מקבל העבודה בפיקוח על העבודה, אך אין בכך כדי להצביע על יחסי עובד מעביד בין מקבל העבודה לעובד. בנסיבות העניין אף אין חשש לקיפוח זכויות העובד כתוצאה ממתכונת ההעסקה המשולשת, שכן עו"ד חזן אינו מתנער מאחריותו כמעביד, ואף דאג לתשלום זכויותיה של התובעת. התובעת אינה שונה מפקידות הוצל"פ העובדות במשרדי עורכי דין.

24.   הואיל וקבענו כי התובעת הייתה עובדת של עו"ד חזן, ולא של הבנק, אין להענות לטענותיה בדבר פיטורים בניגוד להסדר הקיבוצי החל על עובדי הבנק, שהתובעת אינה נמנית ביניהם.

25.   אין מחלוקת כי התובעת קיבלה את כספי הפיצויים מחברת ביטוח המנהלים.

התביעה שכנגד

26.   טענותיו של עו"ד חזן בדבר נזקים שנגרמו לו עקב התנהגותה של התובעת, לא הוכחו. התביעה שכנגד נדחית אפוא. אין מקום לפיצול סעדים בשלב זה.

סוף דבר

27.   משנקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הנתבע 1, התביעה כנגד נתבע 1 נדחית. מעיון בסיכומי התובעת עולה, כי עיקר טענותיה והסעדים המבוקשים על ידה מופנים כלפי הנתבע 1, ועל כן, נדחית התביעה בכללותה. ועוד. התובעת לא הוכיחה כי רכיב פיצויי הפיטורים ששולם לה, שולם בחסר. כמו כן נדחית טענתה בדבר העדר שימוע קודם לפיטורים.

28.   לנוכח אופיו של ההליך אין צו להוצאות.

ניתן היום 21.12.08 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

002017/03עב 730 לימור